לב לבייב נגד חברת מגדל שירותי בורסה ומר מולקנדוב

בחוות דעת שניתנה למשרד ברם ושות' עורכי דין בנושא העסקאות שביצע מנהל תיק השקעות מר מולקנדוב, באמצעות חברת מגדל שירותי בורסה (חבר בורסה) עבור מר לב לבייב. בסוף התהליך המשפטי הגישו הצדדים הודעה לבית המשפט ולפיה הליך הגישור ביניהם הסתיים, ולבייב מבקש למחוק את התביעה מבלי שמגדל יודה בטענות נגדו.

תוכן עניינים

1. רקע

2. מטרות חוות הדעת

3. השפעת גובה העמלות על תוחלת הרווח בתיק

4. גביית עמלה שאינה מוזכרת בהסכם עם הלקוח

5. העמלות שנגבו בתיק היו גבוהות משמעותית מהמקובל

6. פעילות מסחר תוך יומית בשיעור עמלות חריג

7. בעיית נזילות של התיק כסיכון משמעותי בתרחיש של מימוש מהיר

8. שווי תיק בניכוי עמלות משמעותי ביחס לשווי התיק

9. פערים משמעותיים בדוחות יתרות חודשיים שנמסר ללקוח

10. חריגות בבטוחות בניתוח התיק בסוף יום

11. חריגות בבטוחות בפעילות מסחר תוך יומית

12. פעילות תמוהה שבוצעה במרץ 2005 שתכליתה לאפס את חשבון הלקוח

13. סיכום חוות הדעת מסקנות

רקע

באמצע 2004, הפקיד מר לבייב סכום של 1 מיליון ₪ בידי מנהל התיק. בתוך 69 ימי מסחר, ולאחר שבוצעו בו 3,957 עסקאות ב-54,097 אופציות ושולמו 732,204 ₪ עמלות, התאפס שווי החשבון.

בסוף 2004, הפקיד מר לבייב סכום של 4 מיליון ₪ נוספים בידי מנהל התיק. בתוך 95 ימי מסחר, ולאחר שבוצעו בו 13,645 עסקאות ב-210,002 אופציות, ושולמו 2,478,277 ₪ עמלות, התאפס שווי החשבון.

הטבלה הבאה מציגה את גובה העמלות ששולמו במהלך התקופה שבו נוהל תיק ההשקעות:

מטרות חוות הדעת

1. האם קיימת בנתונים עדות לכך שבוצעה בתיק פעילות מסחר שמקורה אינו בשיקולים כלכליים שהניבה למנהל התיק ולחבר הבורסה הכנסות גבוהות מעמלות על חשבון הלקוח?

2. האם קיימת בנתונים עדות לכך שחבר הבורסה היה מודע לפעילות חריגה של מנהל התיק שמקורה אינו בשיקולים כלכליים?

3. האם קיימת בנתונים עדות לכך שחבר הבורסה איפשר למנהל התיק לבצע פעולות חריגות בניהול התיק?

4. האם העמלות שבהם חויב הלקוח היו בהתאם להסכם והאם היו סבירות ביחס לעמלות שהיו מקובלות באותה העת?

5. האם אופי המסחר והאסטרטגיות שיושמו היו סבירות ביחס לגובה העמלות ששולמו?

6. האם אופי הפעילות שבוצעה בתיק ושיטת הדיווח ללקוח בזמן אמת יכולה לתת אינדיקציה ללקוח, שאינו בעל כישורים מיוחדים וספציפיים בתחום האופציות והנגזרים, על פעילות חריגה שמבוצעת בניהול התיק?

7. האם הדיווחים שנמסרו ללקוח במהלך תקופת הפעילות בתיק שיקפו את מצב החשבון בפועל ומה המשמעות במידה והדיווח מוטעה

חריגות בבטוחות בניתוח התיק בסוף יום

מדד אוביקטיבי למדידת רמת הסיכון של תיק אופציות הינו יחס הבטוחות באחוזים, שמתקבל על ידי חלוקת שווי הבטוחות בשווי המזומן בחשבון. ככל שערכו של המדד גבוהה, רמת הסיכון הגלומה בתיק גבוהה כיוון שהוא מייצג את גודל ההפסד שיכול להתרחש באירוע שוק בודד.

גובה הבטוחות נקבע על ידי הבורסה לניירות ערך שהגדירה 45 תרחישי שוק עבורם נבחן שווי התיק. הבטוחות נקבעות על פי גובה ההתחייבות המקסימלית מבין 45 התרחישים. הבורסה מגדירה גם את חובת חבר הבורסה לדרוש בטחונות מהלקוחות בשווי שלא יפחת משווי הבטוחות שנדרשות מהחבר על ידי מסלקת המעוף.

כדי להעריך את רמת הסיכון בתיק הלקוח, נותח דף התנועות במשולב עם מבנה נתונים הסטורים שנרכש מהבורסה לניירות ערך והופק דוח סוף יום של מרכיבי התיק ומאפייני המסחר והסיכונים באותו יום.

הגרף הבא מציג את יחס הבטוחות בתיק, בסוף כל אחד מימי המסחר. ניתן לראות כי ב-54 ימים מתוך 164 ימי המסחר רמת הסיכון הייתה מעל 90%, ובתאריך 14.9.2004 רמת הסיכון חצתה את ה-100%.

חריגות בבטוחות בפעילות מסחר תוך יומית

מנהל התיקים ביצע כמות גדולה של פעולות מסחר תוך יומיות אשר השפיעו על שווי הבטוחות שנדרשו כדי להחזיק בפוזיציה. במרץ 2004, עדכן דירקטוריון מסלקת המעו"ף את שיטת חישוב הבטוחות כך שהחל מ-1.4.2004 דרישה לבטוחות תחושב ותמומש במהלך יום המסחר.

מצאתי שבמהלך ה-14.9.2004, יחס הבטחונות התוך יומי חרג לפרקי זמן לערכים גבוהים מ-100%

המשמעות היא שמנהל התיק וחבר הבורסה חרגו מהתקנון והעמידו את הלקוח בסיכון להפסד שהוא גדול משווי התיק. למיטב הבנתי, חבר הבורסה היה צריך לחסום את מנהל התיק מלבצע עסקאות שמגדילות את רמת הבטוחות מעבר לרף המותר על פי תקנון הבורסה.